היות וזה מהלך רי-ברנדינג די גדול, חשבתי שזה יהיה מעניין לכתוב על זה גם מנקודת המבט של מעצב, וגם כמי שהוא בתור עובד בחברה - צרכן של התדמית הזו.
המותג החדש
בהמשך לפוסט שהופיע כאן על ההבדל בין מיתוג מחדש לסתם מתיחת פנים ולוגו חדש, נראה כאילו במקאן מתייחסים ברצינות ל"מהפך" שהם מנסים לעשות ולא רק להחליף לוגו. התדמית הגרפית שהושקה השבוע היא רק קצה הקרחון של השינוי המבני והתפיסתי שמנסים לעשות במקאן. אין ספק שהחבר'ה שיושבים גבוהה לקחו את סת' גודין ברצינות, והבינו שפרסומות בטלוויזיה ושלטי חוצות זה כבר לא מה שהיה פעם, אי אפשר יותר לדחוף לאנשים מוצרים באופן אגרסיבי, והדבר החשוב באמת הוא לספר סיפור שלאנשים אכפת ממנו. במקאן סיכמו את התפיסה החדשה במשפט: Big Brand Conversation, שמשמעו, זה שווה משהו רק אם זה מעניין אנשים לדבר על זה, ולא סתם לדבר על "ואוו איזה מגניבה הפרסומת" אלה לדבר כי אכפת להם מהנושא או המוצר.
העיצוב
העיצוב של התדמית החדשה נעשה ע"י Blue-Goo עד כמה שאני יודע, שהוא סטודיו די מגניב סך הכל. זו התדמית הראשונה שאני רואה שהם עשו, ועדיין קשה לי להגיד אם אני אוהב את זה או לא. מצד אחד, הלוגו מנסה מאד להיות מודרני ומגניב, וגם מתקשר את הדבר שמקאן רצו להגיד - אנחנו לא רק דבר אחד. אנחנו יכולים להשתנות לכל דבר (דבר שעובד טוב עם האנימציות שבלו-גו עשו להם). אבל מצד שני, אני מרגיש שכל הדבר הזה קצת מתאמץ יותר מידי להיות מגניב ומודרני, וקצת מזכיר יותר מידי לוגו לחנות צעצועים במקום למשרד שהחוזק שלו הוא חשיבה אסטרטגית. בנוסף, הוא מאד בסגנון הדברים שבלו-גו עושים - תלת מימדי ונשען הרבה על אנימציה. לא שזה רע, אבל אולי היה שווה לקחת את זה למשרד שמתמחה רק במיתוג. כל התדמית כולה מורכבת מאלמנטים תלת מימדיים שבונים אובייקטים שונים וגם טיפוגרפיות לכותרות. הטיפוגרפיה הרצה, אם כבר מדברים על זה, היא הנקודה החלשה של כל התדמית הזו. גם באתר וגם בשאר האלמנטים שראיתי (ספר, פלייסמטנט ושילוטים למינהם), הטיפוגרפיה לא נראית מטופלת ובכלל נראה כאילו זה הדבר האחרון שהם עשו, בחרו סוג של פונט שנראה דיפולט לגמרי ושמו אותו כמו שהוא.
מה שכן, כשנכנסים לבניין ורואים את התדמית פרוסה על כל כך הרבה אלמנטים, אין ספק שזה עובד ומרשים.
החוויה
התדמית החדשה נפרסה בבניין החדש בצורה כל כך טוטאלית שאין אפשרות אפילו ללכת לשירותים (שגם מותגו עם לוגו PookTube) בלי להתקל בלפחות 15 אפליקציות של התדמית. כל עובד קיבל על השולחן "ערכה" שכללה פלייסמנט/פוסטר עם ערכי וחזון התדמית החדשה, וקופסא שמכילה ספר, כרטיסי ביקור ושוקולדים, כולם ממותגים. הדסקטופ של כל המחשבים, ושומר המסך שונו גם הם - כולם לתדמית החדשה.
זו פעם ראשונה שאני בתור צרכן חווה תדמית בצורה כל כך טוטאלית ואני חייב להגיד שיש בזה משהו טיפה פאשיסטי. אני בוחר את מילותי בקפידה, כי אצלנו במשרד מפטרים אנשים אם הבלוג שלהם כתוב לא כראוי, אני לא אומר שהתדמית של מקאן פאשיסטית, אני רק אומר שיש במיתוג טוטאלי משהו פאשיסטי. אין ספק שהעובדה שחילקו לכל עובד כרטיסי ביקור של המשרד (גם אם הוא בורג קטנטן כמוני), בהחלט תורמת להרגשה של העובדים שהם חלק ממשהו גדול ועוצמתי. מעניין בתור מעצב לראות איך לדברים שאנחנו עושים יש מימד מאד עצמתי כשהם עשויים ברוחב כזה, ואיך הם יוצרים סוג של מציאות.
המותג החדשבהמשך לפוסט שהופיע כאן על ההבדל בין מיתוג מחדש לסתם מתיחת פנים ולוגו חדש, נראה כאילו במקאן מתייחסים ברצינות ל"מהפך" שהם מנסים לעשות ולא רק להחליף לוגו. התדמית הגרפית שהושקה השבוע היא רק קצה הקרחון של השינוי המבני והתפיסתי שמנסים לעשות במקאן. אין ספק שהחבר'ה שיושבים גבוהה לקחו את סת' גודין ברצינות, והבינו שפרסומות בטלוויזיה ושלטי חוצות זה כבר לא מה שהיה פעם, אי אפשר יותר לדחוף לאנשים מוצרים באופן אגרסיבי, והדבר החשוב באמת הוא לספר סיפור שלאנשים אכפת ממנו. במקאן סיכמו את התפיסה החדשה במשפט: Big Brand Conversation, שמשמעו, זה שווה משהו רק אם זה מעניין אנשים לדבר על זה, ולא סתם לדבר על "ואוו איזה מגניבה הפרסומת" אלה לדבר כי אכפת להם מהנושא או המוצר.
העיצוב
העיצוב של התדמית החדשה נעשה ע"י Blue-Goo עד כמה שאני יודע, שהוא סטודיו די מגניב סך הכל. זו התדמית הראשונה שאני רואה שהם עשו, ועדיין קשה לי להגיד אם אני אוהב את זה או לא. מצד אחד, הלוגו מנסה מאד להיות מודרני ומגניב, וגם מתקשר את הדבר שמקאן רצו להגיד - אנחנו לא רק דבר אחד. אנחנו יכולים להשתנות לכל דבר (דבר שעובד טוב עם האנימציות שבלו-גו עשו להם). אבל מצד שני, אני מרגיש שכל הדבר הזה קצת מתאמץ יותר מידי להיות מגניב ומודרני, וקצת מזכיר יותר מידי לוגו לחנות צעצועים במקום למשרד שהחוזק שלו הוא חשיבה אסטרטגית. בנוסף, הוא מאד בסגנון הדברים שבלו-גו עושים - תלת מימדי ונשען הרבה על אנימציה. לא שזה רע, אבל אולי היה שווה לקחת את זה למשרד שמתמחה רק במיתוג. כל התדמית כולה מורכבת מאלמנטים תלת מימדיים שבונים אובייקטים שונים וגם טיפוגרפיות לכותרות. הטיפוגרפיה הרצה, אם כבר מדברים על זה, היא הנקודה החלשה של כל התדמית הזו. גם באתר וגם בשאר האלמנטים שראיתי (ספר, פלייסמטנט ושילוטים למינהם), הטיפוגרפיה לא נראית מטופלת ובכלל נראה כאילו זה הדבר האחרון שהם עשו, בחרו סוג של פונט שנראה דיפולט לגמרי ושמו אותו כמו שהוא.
מה שכן, כשנכנסים לבניין ורואים את התדמית פרוסה על כל כך הרבה אלמנטים, אין ספק שזה עובד ומרשים.
החוויה
התדמית החדשה נפרסה בבניין החדש בצורה כל כך טוטאלית שאין אפשרות אפילו ללכת לשירותים (שגם מותגו עם לוגו PookTube) בלי להתקל בלפחות 15 אפליקציות של התדמית. כל עובד קיבל על השולחן "ערכה" שכללה פלייסמנט/פוסטר עם ערכי וחזון התדמית החדשה, וקופסא שמכילה ספר, כרטיסי ביקור ושוקולדים, כולם ממותגים. הדסקטופ של כל המחשבים, ושומר המסך שונו גם הם - כולם לתדמית החדשה.
זו פעם ראשונה שאני בתור צרכן חווה תדמית בצורה כל כך טוטאלית ואני חייב להגיד שיש בזה משהו טיפה פאשיסטי. אני בוחר את מילותי בקפידה, כי אצלנו במשרד מפטרים אנשים אם הבלוג שלהם כתוב לא כראוי, אני לא אומר שהתדמית של מקאן פאשיסטית, אני רק אומר שיש במיתוג טוטאלי משהו פאשיסטי. אין ספק שהעובדה שחילקו לכל עובד כרטיסי ביקור של המשרד (גם אם הוא בורג קטנטן כמוני), בהחלט תורמת להרגשה של העובדים שהם חלק ממשהו גדול ועוצמתי. מעניין בתור מעצב לראות איך לדברים שאנחנו עושים יש מימד מאד עצמתי כשהם עשויים ברוחב כזה, ואיך הם יוצרים סוג של מציאות.
