יום חמישי, 26 בנובמבר 2009

גם חמוץ הוא טעם טוב

השבוע נתקלתי במושג המבלבל "טעם טוב". אחת המרצות שמלמדות אותי (השם המלא שמור במערכת), שללא ספק יש לה טעם טוב, מנסה לכפות את הטעם הטוב שלה עם כל הסטודנטים, או לכל היותר "ללמד אתכם מה זה טעם טוב".

אז מה זה טעם טוב?
לדעתה של אותה מרצה "טעם טוב" הוא ככול הנראה טיפוגרפיה שוויצרית, דברים עדינים, מינימליסטים, שחור לבן, הלווטיקה וכו'. עכשיו, אין לי ויכוח שטיפוגרפיה שוויצרית היא דבר נהדר ויפה, אני רק טוען שזה לא תמיד מה שהפרוייקט צריך.
אני חושב שזה היה דיוויד קארסון שאמר שעיצוב צריך להיות מתאים לסיטואציה (appropriate) והוא כנראה צדק. יכול להיות שאותה מרצה הייתה מסתכלת על ריי-גאן ואומרת שזה מכוער, מזעזע, לא קריא וכו', ואולי היא הייתה צודקת, אבל הנקודה היא, שלאותו מגזין, עם אותם תכנים, לאותו קהל יעד, זה היה בול במקום.

טעם טוב

טעם טוב אחר

נשווה עיצוב רגע ללבוש.
נניח שאני בן אדם עם טעם מעולה בבגדים: אני לובש חליפות ארמני, נעלים איטלקיות ושאר דברים שהם "טעם טוב". האם אני אלבש את חליפת הארמני שלי כשאני הולך למסיבת דראם-אנד-בייס ? כנראה שלא. למה? כי זה לא מתאים.
אני לא מתלבש לחתונה כמו שאני מתלבש למשרד, ואני לא מתלבש למשרד כמו שאני מתלבש כשאני הולך למסיבות (טוב אני במקרה כן, כי יש לי רק ג'ינס וטישרטים, אבל אתם מבינים את הנקודה).
ולכן, אם נחזור לנושא העיצוב, אין שום סיבה שאני אעצב פרוייקט כמו לחתונה, אם הפרוייקט הוא מסיבת דראם-אנד-בייס.

עם זאת, אני אסייג ואגיד שכמובן שיש דבר שהוא "טוב טעם", כלומר, גם כשאתה הולך למסיבה אין צורך להראות כמו הומלס, ואפשר להתלבש טוב לכל סיטואציה.

לסיכום,
אם אתה מעצב שיש לו רק "טעם טוב" אחד, אתה ככל הנראה תעצב רק סוג אחד של דברים, שבהם הטעם הזה תופס. לי לא בא להיות מעצב של דבר אחד.